הלב מרגיש לכיש

שביל מורשת - מושב לכיש

שביל המורשת של מושב לכיש נחנך בשנת 2015, שנת ה-60 להקמתו. השביל עובר בגבעת הצריפים ובמרכז הכפר, בין תשעה אתרים שמהווים ציוני דרך מהקמת היאחזות הנח"ל, מתקופת ה"מושבוץ" ועד ימינו אלה.

ב-2.7.2018 נחנכה תצפית ״אהבה ממבט ראשון״. התצפית הוקמה במימונה וסיועה של המועצה האזורית לכיש. לאלבום התמונות לחצו כאן.

יצו כהן ודוד עברי כתבו את החומרים המוצגים לאורך השביל.

 

להלן רשימת האתרים לאורך המסלול:

1. שער ההיאחזות  |   2. חדר הרדיו   |   3. חדר האוכל   |   4. הנשקיה   |   5. מגילת היסוד   |   6. המקלט - הבונקר   |   7. מגדל השמירה   |   8. תצפית - ״אהבה ממבט ראשון״   |   9. אתר השבשבת 

 

מפת שביל מורשת מושב לכיש

 

 

1. שער ההיאחזות

 

שער ההיאחזותביום העלייה על הקרקע צוייר השער הזמני ע"י עודד פלג, מאוחר יותר הוקם שער צבאי טיפוסי שכלל את עמדת ה-ש.ג. עם החבל המסורתי, שכונה "חבל לכיש". לימים הוצב שער מתכת בעל שתי כנפיים.
היישוב כולו היה מגודר היקפית ותעלות קשר סובבוהו, הכניסה היחידה הייתה דרך השער אשר שלט "ברוכים הבאים" קיבל את פני הבאים בו ואת פני היוצאים דרכו על הטרקטורים לעבודת השדות.
דרך לא דרך קישרה את היישוב הקטן אל כביש בית גוברין – פלוגות, בחורף הייתה הדרך נעשית עיסת בוץ. רק לאחר זמן זכינו לדרך כורכר סבירה בעזרתו של בריס, המדריך מנהלל, שבא להושיט לנו יד תומכת. בקיץ 1968 נסלל כביש אספלט.

לסרטונים בנושאים:

  • הרקע ללכיש, יענק׳לה הירש ומרה אוזילבסקי - לחץ כאן
  • סוד ההצלחה, יענק׳לה הירש - לחץ כאן

 

 

2. חדר הרדיו

 

חדר רדיוחדר הרדיו, שעל גגו אנטנה בגובה 16 מטר, הוא חדר בטון ובו מכשיר שנקרא רדיו-טלפון שהחליף את מכשיר הקשר הצבאי, את המכשיר הפעיל בתקופת ההיאחזות הקַּשָּר - אילן למדני.
הרדיו-טלפון היה אמצעי הקשר היחידי של המושבוץ אל העולם החיצון, הוא פעל בערוץ משותף לעוד שלושה ישובים וגם היווה אמצעי הקשר אל שלטונות הצבא, ליחידה הרלבנטית שמוקמה במשטרת בית גוברין.
פעם ביום, בשעה קבועה, ניתן היה להתקשר אל מרכזיה אזרחית ולבקש קישור לטלפונים בארץ, כל שיחה הייתה נשמעת בקולי קולות בכל שלושת היישובים.

לסרטון בנושא הקשר של ההיאחזות, אילן למדני - לחץ כאן

 

3. חדר האוכל

 

חדר האוכל

חדר האוכל היה מרכז ההתרחשויות בתקופת ההיאחזות והמושבוץ והיה החלל היחיד שיכול היה להכיל את התכנסות כל תושבי המקום.
בכל שעות היממה התרחשה בו פעילות: שלוש ארוחות עיקריות, ארוחת ארבע אחה"צ, ארוחות לילה לשומרים ולשאר הרעבים, האזנה לרדיו המבשר את החדשות,  התכנסות לקבלת שבת,  לאסיפות הכלליות ולפעילות התרבותית בערבים.
בכניסה היה קבוע לוח המודעות וסידור העבודה ופעמון הקורא לארוחות או מזעיק במקרי חרום. על המדרגות בכניסה היו החברים מתכנסים לשיחה על ענייני דיומא, המטבח היה ממלכתה הבלעדית של האקונומית עם תפריט מצומצם ועם תורני חדר אוכל המתחלפים תדיר.
עם המעבר לבתים ולחיי מושב שימש חדר האוכל כבית העם למשך מספר שנים עד שנבנה בית העם הנוכחי.

לסרטונים בנושאים:

  • חדר האוכל, נורית ויצו כהן - לחץ כאן
  • תרבות על המדרגות, נורית ויצו כהן - לחץ כאן

 

4. הנשקיה

 

הנשקיה במושב לכיש

מבנה בטון שהוצנע בתוך צריף מגורים רגיל, בזמן ההיאחזות שימש המבנה כמחסן נשק צבאי לכל דבר, ה"נַּשָּׁק" איכסן בתוכו את כל הנשק הצבאי התיקני של הפלוגה, רובים, רימונים ועוד.
בכל ערב היו השומרים מצטיידים בנשק המתאים לשמירה, בבקרים קיבלו עובדי הפלחה והבקר נשק להגנה על עצמם בשדות.
עם איזרוח לכיש דוללה משמעותית כמות הנשק בנשקייה, במשך השנים נעלם הצריף ורק מבנה הבטון הפנימי שרד.

לסרטון בנושא גניבות ומארב, נעמן דג - לחץ כאן

 

5. מגילת היסוד

 

ביום 8.6.1955 עמדה מרגלית דהאן, חיילת נח"ל, לצד המסדר הפלוגתי, מול במת הכבוד ונוכח האורחים (בעיקר הורים) שהוזמנו לטקס, וקראה בקול את "מגילת היסוד" לפני שהוטמנה באבן הפינה במקום זה. כמה דקות לפני כן נערך הטקס המסורתי של הנפת דגל הלאום ומסירת נס חיל הנח"ל, הוגשו מתנות סמליות מהיאחזויות ותיקות ונישאו דברי ברכה ע"י נציג ההורים אבא/סבא יבין וע"י נציג תנועת המושבים אבא/סבא שורש, השתתפו בטכס גם נציגי מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ויק"א שסייעו בתיקצוב הקמת ההיאחזות ונציג פיקוד הנח"ל. נכח גם מנכ"ל משרד הבטחון דאז, מר שמעון פרס.
כל אלו גם התכבדו ביציקת הבטון ל"אבן הפינה" של ההיאחזות.

לסרטונים בנושאים:

  • על היום הראשון בלכיש, בורי (יצחק בורשטיין) - לחץ כאן
  • על תנועת המושבים, מרה אוזילבסקי - לחץ כאן

 

6. המקלט – הבונקר

 

שלושה מקלטים כאלה נבנו לצד צריפי המגורים כדי לשמש הגנה ומחסה לחברים במקרה של התקפה על היישוב.

לסרטונים בנושאים:

  • שמע׳לה יבין על התותחים - לחץ כאן
  • לכיש ובן גוריון, שמע׳לה יבין ויענק׳לה הירש - לחץ כאן 

 

7. מגדל השמירה

 

מגדל השמירה

במשך כשנה התנהל הישוב כהיאחזות נח"ל במסגרת צבאית, כארבע שנים נוספות חיינו חיי שיתוף דמויי קיבוץ, אבל כיוון שהיינו בדרך להיות מושב עובדים קראנו לו "מושבוץ". בתחילת פברואר 1960 הושלמו בתי המושב שהקימה הסוכנות, היינו אז 17 משפחות שעברו לבתי הקבע, עדיין ללא חשמל. (אבל עם מים חומים בברזים)
בשל שיקולי בטחון ובגלל הטופוגרפיה לא קל היה לקבל את אישורם של המוסדות המיישבים להקים כאן מושב עובדים, לכן התארכה תקופת המעבר בין המסגרת הקיבוצית למסגרת המושבית. זמן רב נמשכה ההתדיינות עם המוסדות עד שהוסכם על הנחת צינור של 10 צול מן המוביל הארצי, החלטה זו קבעה את אופיו של היישוב העתידי ממשק אקסטנסיבי המתאים יותר לקיבוץ למשק אינטנסיבי שהוא תנאי למשקים במושב עובדים.
רק לאחר שהתקבלה ההחלטה, בהכרעתו של מנהל המחלקה להתיישבות דאז, לוי אשכול, החלו ההכנות לתשתית של מושב עובדים ולפרצלציה של המגרשים, שעליהם נבנו בתי המגורים.

לסרטונים בנושאים:

כיום, משמש מגדל השמירה כאתר ההנצחה של המושב.

 

8. נקודת התצפית – "אהבה ממבט ראשון"

 

חברי גרעין רגב משקיפים על האזור בסיור הראשון עם הלובה אליאב בשטח

בחורף 1955 ארגן לובה אליאב, מקים חבל לכיש, סיור לחברי גרעין "רגב" אל מספר מקומות המתוכננים להקמת יישובים חדשים בחבל לכיש העתיד לקום. בתום נסיעה מפותלת ומיטלטלת ירדה חבורת הצעירים מהרכב וצעדה אחרי קצין ההגנה המרחבית, אורי בראון. בקצה גבעה חשופה עצר בראון והצביע לכיוון מזרח: "שם דואיימה והגבול עם ירדן, משמאל זה תל לכיש העתיקה". בני החבורה צפו בנוף וליבם נכבש ממראהו, הייתה זו אהבה ממבט ראשון! כל מה שהראו להם בהמשך הסיור כבר לא עניין איש.
מאותו מבט ראשון נדלג אל ימינו אלה – מושב לכיש! קהילה מגובשת בחיי חברה, תרבות וכלכלה. מצטיינת ברמה המקצועית, החקלאית והאירגונית. "ענבי טלי" כבר אמרנו?!

לסרטונים בנושאים:

 

9. מרעה, פלחה, מים ומשק (אתר השבשבת)

 

מסביב להיאחזות לכיש היו רמות וגאיות ששטחיהן ניתנים לפליחה, אבל רוב השטח במורדות הגבעות היה טרשים המתאימים למרעה. לכן הסוכנות ציידה את ההיאחזות בטרקטורים לעיבוד שטחי הפלחה, ורכשה לה פרות לבשר המתאימות למרעה. השבשבת והמשאבה, שסיפורן מובא בסמוך, שימשו למי שתיה לעדר הבקר.
העבודות הראשונות בהן הועסקו החברים היו סיקול השדות מאבנים, נטיעת חורשות אקליפטוסים ואורנים בסביבה כעבודות דחק, מקורות הפרנסה היו מאוד דלים כיוון שהפלחה והבקר היו תלויים בחסדי הגשם. זה אילץ את החברים לגייס הלוואות וכן להצטמצם מאוד בהוצאות מחיה.
לכיש חיה במשך חמש שנים כהיאחזות וכ"מושבוץ", המוסדות המיישבים תכננו את לכיש כיישוב החי על ענפים אקסטנסיביים שאינם מתאימים למושב עובדים, ולא הסכימו לחברה למוביל הארצי מסיבות תקציביות. כאשר חוברה לבסוף לכיש לרשת המים הארצית החלו בגידול ירקות ועם הזמן התקבלו מהסוכנות כרם ענבי סולטנינה, והשאר היסטוריה...
לסרטון בנושא השבשבת הישנה שוב שואבת מים - לחץ כאן

 

תמונות מצורפות להודעה זו: